8. רוח במסתור העצים של ילדותי

רוח במסתור העצים של ילדותי,
הנה מציצים מבעד לסבך פניכם.

כאשר יצאתי לחפש את גורלי,
היו בְּעֵינֵי רוחי אפשרויות רבות,
כמה הייתי סקרן,
כמה השתוקקתי.

כעת, כאשר אני כבר יודע
שציפה לי גורל אחד בלבד,
אני מצטער על החיפזון בו עזבתי.

רוח במסתור העצים של ילדותי,
ממילא, גם אם הייתי מנסה
הרי לא הייתי מוצא שוב את הדרך,
וגם אם באקראי הייתי מגיע,
ודאי דלתותיו של גן עדן זה
היו בפניי נעולות.


[לשיר הבא במחזור]
[חזרה ל"סדר השירים"]