9. האבן לה הקדשתי את חיי

את חיי כיליתי כאן,
שנים רבות ליטשתי בפינה זו
אבן אחת קטנה.

אם אלך, אמרתי, מה יעלה בגורל האבן?
כאשר תלך, אמרו, יכסה את האבן אבק,
אבל עדיין יראו אותה ההולכים? אמרתי,
יראו, אמרו, עד שתרד על האבן שכחה.

אך מפלתי לא תהיה מוחלטת,
ליד הפינה בה כלו שנותיי,
הופיעו עוד אבנים מלוטשות,
דומות לאבן שהייתי,
משהו בכל-זאת נשאר.


[לשיר הבא במחזור]
[חזרה ל"סדר השירים"]