היינו שוקעים ימים ולילות בשיחות-נפש
מתוך מכתב שכתב מלונדון משה יוגב, חבר קרוב מימי הנעורים באילות.

משפחת גל היקרה.
היום הוא יום השנה להרן, היום בו נִשמתו עזבה את עולמנו.
נשמתו של הרן היא נשמה רחבה וגבוהה ומיוחדת, שלא תמיד השתלבה בעולמנו, עם שאר הנשמות שבמרחב. המאבק של הרן להיות כאן היה מאמץ מתמשך.

קשה היה שלא לאהוב ולהימשך אל האיש המיוחד הזה. אז, בנעוריו, היה מעוטר בתלתלים זהובים, ורכש את ליבותיהם של הסובבים אותו.
הידידות בינינו התפתחה, וליבותינו נקשרו איש באחיו. היינו שוקעים ימים ולילות בשיחות-נפש, מנסים לפענח את חידת היקום הצפוּנה, אך לעיתים – ללא מוצא.
בשלב מסוים נפרדו דרכינו, וכל אחד מאיתנו מצא את ערוץ התקשורת הפרטי שלו אל מקום של מילוי ושמחה.
וממקומותינו השונים עלו בי מידי-פעם המחשבות – היכן הוא האיש הזה, איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש הזה...
והוא היה כערבוֹת הבוכיוֹת, אך גם  כמעיין המפכּה, וגם כַּארז הנישא. הרבה עולמות היו גלומים בו.

אהבתכם אל ילדכם היא אהבה ללא תנאי וגבולות, מעל לזמן, לתנועה, למקום.

אוהב וחבר,
משה יוגב