12. לבדי ליד הבאר

לבדי ליד הבאר
ממנה יצאתי לדרך.

יכולתי להמשיך לתוּר
אחרי בארות אחרות,
אך איזה טעם יש
בחיפוש אחרי בארות
אשר רוצות לשקף רק לרגע את פניי.

ואַת בארי,
עורךְ סדוק, צווארך כתמים,
פנים כבר אינך יכולה לשקף,
בעורקייך נעים רק יבבות זיכרון.

לבדי ליד הבאר
ממנה יצאתי לדרך,
הצמא מייסר את שפתותיי.


[לשיר הבא במחזור]
[חזרה ל"סדר השירים"]