 |
5. מי הייתי באמת
ואלה היו חבריי הטובים:
עורב שחור אשר נהג לדלג תחת חלוני,
גור חתולים
אשר אימץ את דלתי.
לא ידעתי את שמם,
והם לא ידעו מי הייתי באמת,
אך נותרו לצידי.
את שפתם לא הכרתי,
אך ידיעת שפות לא הועילה לי ממילא,
איש באמת לא הבינני.
[לשיר הבא במחזור]
[חזרה ל"סדר השירים"]
|
