|
תְּפִילוֹתֵינוּ עוֹדָן עוֹלוֹת
ביום השנה הראשון, בבית העלמין. כתב אודי
תְּפִילוֹתֵינוּ עוֹדָן עוֹלוֹת
יוֹרְדוֹת וְעוֹלוֹת
אֵל נָא רְפָא נָא לוֹ
כְּבָר רָפָה הַגּוּף,
כְּבָר רָפֶה הַגּוּף וְעוֹדוֹ יָפֶה
וְרַגְלָיו כְּבֵדִים.
הוֹלֵךְ וְנָמוֹג
כּוֹכָבָיו שׁוֹאֲבִים אֶת אוֹרוֹ מֵרָחוֹק
לָשׁוּב אֶל הָרִים מוּאָרִים
כְּבָר אוֹזֵל בּוֹ כּחוֹ בֵּין יָדֵינוּ
בְּקוֹלוֹ, בְּעוֹרוֹ
מַבָּטוֹ בְּעֵינֵינוּ
אַבָּא, הַאִם כְּבָר אִחַרְנוּ?
לא נַסְפִּיק.
כְּבָר דַּי.
כְּבָר כָּבָה.
וְעוֹדְךָ אוֹר.
אודי. 3.12.07
|