מתוך מכתב לד"ר אלכס, מקסיקו, מקסיקו סיטי
בראשית 2003 נסע הרן למקסיקו, במטרה לעבור טיפול רפואי אצל ד"ר אלכס.
הרן הגיע לעיירה מקסיקלי, בצפונה של מקסיקו, על גבול קליפורניה. בחודש הראשון הצטרף אליו עדן לשהות משותפת, ובהמשך נשאר הרן לבדו. בתקופה זו, מלבד הטיפולים במרפאה, יצר הרן קשר עם האנשים בסביבתו ואף עבד בהתנדבות בהוספיס לחולים סופניים. יחסים מיוחדים נטווּ בינו ובין ד"ר אלכס.
הרופא התגלה כ"טיפוס צבעוני", כהגדרתו של הרן, עם סיפור-חיים רב עלילות ותהפוכות. מהשיחות ביניהם נודע להרן, בין השאר, שלאלכס נולדה בצעירותו בת מאישה שהקשר איתה נותק. בהיותה נערה חיפשה הבת ומצאה את אביה ואף עברה לגור עם משפחתו החדשה, אך היחסים ביניהם עלו על שרטון, והבת שוב אבדה ונעלמה מחייו. אלכס תיאר בכאב ובתחושת אשמה את הנתק המוחלט בינו לבין ביתו הבכורה.

לקראת שובו לישראל, לאחר כחצי שנה במקסיקלי, יצא הרן לטיול קצר בהרי הסיירה-מאדרה, בקצה השני של מקסיקו.
צרוף-מקרים של פגישות אקראיות-כביכול הביא אותו לבסוף לכפר קטן ונידח בהרים. שם התרחש מפגש מפתיע, עליו כתב הרן לד"ר אלכס.
מתוך מכתב זה מתורגם קטע:

15.7.2003

אוֹלָה, אלכס.
[---]
ועכשיו לחלק המעניין. אתה לא תאמין...
בשבת טסתי למקסיקו סיטי, ומשם נסעתי כתשע שעות, עד שהגעתי לכפר קטן במדינת אוקסקה בשם .Huautla de jimenez 
כשהגעתי לכפר פגשתי אשה מקומית שהיה לה חדר פנוי, והיא לקחה אותי לבֵיתה. שם התארחה גם קבוצה של שישה מקסיקנים צעירים. אחת מהם משכה את תשומת ליבי במיוחד – צעירה יפה, עם בלונד מחומצן ועיניים ירוקות. היא היתה הראשונה מביניהם שדיברה איתי בפשטות ובישירוּת.
כשהתפתחה השיחה שאל אותי אחד מהם איך אני מדבר ספרדית כל-כך טובה. אמרתי ששהיתי עכשיו חצי שנה במקסיקלי. הם שאלו: למה מקסיקלי? עניתי שעברתי שם טיפול רפואי כלשהו. הם שאלו: איזה סוג של טיפול? אמרתי שזה טיפול עם מכונה מיוחדת. ואז הביטה הנערה הבלונדית ישר בעיניי ואמרה: אצל ד"ר אלחנדרו? הייתי מופתע ושאלתי אותה: איך ידעת?! - אספר לך יותר מאוחר, השיבה.

ואכן, מאוחר יותר דיברנו ביחידוּת, והיא סיפרה לי את סיפור חייה המרתק. שמה, אם לא ניחשת עד עכשיו, אלחנדרה-ליליאן. האם זה לא מדהים? האדם הראשון ששוחחתי איתו מאז יצאתי ממקסיקלי למסעי היא בתך הבכורה, אלכס!
ועכשיו אמור לי: האם עדיין אינך מאמין שיש משהו שמכוון אותנו בדרכנו?

ליליאן ביתך היא אשה סופר-אינטליגנטית ויפהפייה, והיה תענוג לפגוש אותה. היא שאלה עלייך רבות, ואני סיפרתי לה אודותייך ככל שיכולתי (דברים טובים).
בבוקר המחרת עזבו השישה, לפני שלקחתי ממנה את כתובתה ונפרדתי ממנה...