מכתב לחברו רני ליכטנר
מתוך מכתב שכתב הרן מאילות לרָנִי חברו, בהיותו כבן שבע-עשרה.
באותה תקופה קראו הרן ואודי יחד את הספר "זן ואומנות אחזקת האופנוע". המכתב עוסק במושג "איכות" המופיע בספר.

רן,
דומה שהתוודעתי ל"איכות".
לאחר שלא נרדמתי הלילה, אזרתי אומץ, יצאתי ממיטתי החמה, לבשתי בגדיי והלכתי לבריכת המים.
הוי, כמה אני מברך עצמי על כי עשיתי זאת!
הריני עומד שמה אצל השמים ההולכים ומצטבעים, ואנוכי כחולם... הרי לזאת נתכוון "איכות", הלא זאת היא ה"איכות" במהותה!
דומה בעיניי כאילו זאת הפעם הרי היא הנשגבה שבכולן!
כאילו מראה זה, הוא-הוא היפה שבמראות אשר אותם חוויתי.

עומד אני על בריכת המים כשעה עד עלות החמה, כפות רגלי כחולות הן ממש עקב הרוח הקרה מכפור, אותה הרוח אשר דומה שחיים משלה רבי משמעות ניסכוּ בה. עומד וכמוני כחלק מאותו היופי המקיף אותי. עומד ומתמכר לרוח, לריחות, לצבעים ולפלא המפעמים בי.
שעה זאת רבות יש לה לומר לך! וגם תיטיב עם עצמך לוּ תטה אוזן לסובב אותך בעת הזאת אשר לפני עלות החמה, אותה העת המכוּנה "איילת השחר".

תמהּ אנוכי אם ישימו לב הבריות להארה זאת אשר קרתה אותי.
הישערוּ אנשים בליבם כי אדם זה אשר הם מביטים בו התנסה בחוויה אשר שינתה את פנימיותו? האם הרגשה זאת שלי כי התוודעתי למהות ה"איכות" באותם רגעים של התמזגות עם הסובב אותי, תבוא לידי ביטוי במעשיי לאחר מכן?
היה זה כאילו בחרה ה"איכות" להציג עצמה בפניי בכמה אופנים, כאשר בשעה אחת שינו ההרים, העננים, הים והשמים את צבעיהם חליפוֹת, אָיוֹת כאילו ערכו עבורי מפגן בעוברן אחת לאחת כנגד הרוח כמעט ללא התקדמות, ובסמוך מאוד אלי, ואפילו מטוס קל חד-מנועי שט בפליאה ובאיטיות מעל לנחל רודד הקסום באותם רגעים, עד היעלמו מהאופק...

ייתכן ובאותם רגעים, כשאתה תקרא את שורותיי אלו, תמלמל לעצמך כי "הבחור מושפע למדי מִסּפֶר זה שהוא קורא, ולכן הוא משים עצמו כאילו הוא חי את השורות". אולם באותם רגעים חשתי באמת ובתמים כי זוהי "איכוּת"!
באמת באותם הרגעים ניסכה בליבי הרגשת שלמות, ויותר מאי-פעם חשתי באמת חלק בלתי נפרד מן הסובב אותי!
וכמו-כן ברי לי כי דבר-מה בתוכי השתנה ושלם יותר!